כמה מחשבות שנפרקות יחד עם המזוודות
בחזרה מכינוס השלוחים המטעין והמעצים ממנו חזרתי.
השנה, בפעם הראשונה – לוי – בני הבכור הצטרף אליי ל"כינוס".
ההחלטה לקחת את לוי הגיעה של משמעות כינוס השלוחים עבור השליח.
הכינוס הוא לא עוד יום על לוח השנה שבו במשך כמה שעות נערכת תכנית יפה. הכינוס הוא עמדת הטעינה של השליח.
שם, בד' אמות של המשלח, יונק השליח אנרגיות לכל השנה. טוען מצברים להתמודדות עם אתגרי השליחות ופוגש 'חברים לנשק', חברים מצבא השלוחים מכל רחבי העולם.
ההתכנסות באוהל הקדוש, ההתוועדויות, הסדנאות והבאנקט המרטיט מפיכות חיים בשליח.
לחויה הזאת היה חשוב לקחת גם את השליח הצעיר, לוי, ומהחויה המטעינה הזאת עוד אפרוק הרבה לאורך ימי שנת השליחות.
שנזכה ל'ופרצת'!
השליח בנימין מנדלסון
